עומר התחיל את דרכו בבטון, אבל מאז שגילה את אומנות הטרצו הונציאני העתיקה, התאהב.מה שמיוחד בטכניקה הזו הוא היכולת לייצר רצפות פסיפס מרהיבות, שכן בנוסף לשברי השיש המעורבבים בתערובת המליטה כמו בטרצו הרגיל, מוסיפים עיטורים מחצץ שיש על גבי היציקה הרטובה, על פי דוגמא אותה מתכננים מראש. את האבנים דוחסים בעזרת מכבש מיוחד ובתום ייבוש של שבועיים חוזרים לליטוש הרצפה, מתחילים מיהלום הליטוש הגס ביותר ועולים שמונה עד לעדין ביותר, עד שהמשטח נהיה נעים וחלק בעל ברק טבעי, אותו סוגר סופית סילר ואי אפשר שלא ללטף אותו בתום התהליך ולהינות מהעיטור שמרומם את הנפש ולהרגיש את האנרגיה של האבנים.
את רצפות הטרצו הונציאני אפשר כמובן לראות באיטליה ובשאר העולם, במקומות ממש מכובדים כמו בתי משפט, מוזיאונים ובבתי עשירים, על אף שבמקור היו אלה רצפות של עניים שהיו אוספים חצץ שנותר מתעשיות השיש באיטליה.